בלוג: תשבצי הגיון והגדרות הגיון
ותרתי משמע
הכתוב להלן מהווה פרק ראשון בסדרת מאמרים ומיועד
ראשית למתחילים הסקרנים לבחון את יכולתם בפתרון תשבצי הגיון וכאלו שניסו לפתור
וחשבו שהמשימה מעל לכוחם.
אסביר בשורות שלהלן כי יש הגיון בתשבצי
הגיון והעיקר הוא להבין את השיטה שלפיה מחברים את הגדרות ההגיון. גם פותרים שכבר
רכשו נסיון והצליחו לפתור תשבצי הגיון, ימצאו ענין בהסברים שלהלן וישפרו את
כישוריהם בפתרון תשבצים כאלו.
תרתי משמע
אפשרות ראשונה לפתרון הגדרת הגיון היא לחפש
את המילה שיש לה משמעות כפולה לרשום בהגדרה.
נתחיל בכמה דוגמאות במילים בעלות שתי
אותיות.
הפתרון - נס .
משמעות א' – ברח על נפשו.
משמעות ב' – דגל.
הגדרה אפשרית: דגל ברח על נפשו (2) (המספר בסוגריים מציין את מספר האותיות בפתרון).
בוודאי כמה מהקוראים יעירו לי כי לדגל אין רגליים, אין לו פחד, הוא רק עצם והוא לא יכול לברוח על נפשו. הערה נכונה, אבל מבחינה דקדוקית המשפט נכון ולכן הוא אפשרי בתור הגדרה, ונעיר מיד: רוב ההגדרות שמופיעות בתשבצי הגיון אינן בעלות משמעות מובנת ו"הגיונית" כאשר קוראים אותן. לכן עצתי היא: התעלמו מחוסר המשמעות של המשפט ונסו למצוא את המילה המתאימה לשני חלקי ההגדרה ובכך ממלאת את התנאי של "תרתי משמע" ולכן היא תהיה הפתרון הנכון. יש כמובן גם מחברי תשבצים שמקפידים על הגדרות בעלות משמעות הגיונית, אבל יתכן שבגלל הכרח למלא מילים בתשבץ במספר אותיות מוגבל או בשלוב אותיות מסוימות שמופיעות בפתרון עקב הופעתן כבר ב"מאונך" או ב"מאוזן" המחבר מוותר לעיתים על כלל זה וההגדרה אינה מושלמת מבחינת משמעותה.
הפתרון - נס .
משמעות א' – ברח על נפשו.
משמעות ב' – דגל.
הגדרה אפשרית: דגל ברח על נפשו (2) (המספר בסוגריים מציין את מספר האותיות בפתרון).
בוודאי כמה מהקוראים יעירו לי כי לדגל אין רגליים, אין לו פחד, הוא רק עצם והוא לא יכול לברוח על נפשו. הערה נכונה, אבל מבחינה דקדוקית המשפט נכון ולכן הוא אפשרי בתור הגדרה, ונעיר מיד: רוב ההגדרות שמופיעות בתשבצי הגיון אינן בעלות משמעות מובנת ו"הגיונית" כאשר קוראים אותן. לכן עצתי היא: התעלמו מחוסר המשמעות של המשפט ונסו למצוא את המילה המתאימה לשני חלקי ההגדרה ובכך ממלאת את התנאי של "תרתי משמע" ולכן היא תהיה הפתרון הנכון. יש כמובן גם מחברי תשבצים שמקפידים על הגדרות בעלות משמעות הגיונית, אבל יתכן שבגלל הכרח למלא מילים בתשבץ במספר אותיות מוגבל או בשלוב אותיות מסוימות שמופיעות בפתרון עקב הופעתן כבר ב"מאונך" או ב"מאוזן" המחבר מוותר לעיתים על כלל זה וההגדרה אינה מושלמת מבחינת משמעותה.
עוד דוגמא לפתרון בשתי אותיות:
הפתרון: גד.
משמעות א' – שם שבט , משמעות ב' – מזל.
הגדרה אפשרית: שבט שיש לו מזל (2).
המילים "שיש לו" מהוות מילות קישור שיוצרות משפט בעל משמעות אבל הן משניות בהשוואה למילים "שבט" ו "מזל".
הפתרון: גד.
משמעות א' – שם שבט , משמעות ב' – מזל.
הגדרה אפשרית: שבט שיש לו מזל (2).
המילים "שיש לו" מהוות מילות קישור שיוצרות משפט בעל משמעות אבל הן משניות בהשוואה למילים "שבט" ו "מזל".
זהות בין שתי
המשמעויות של הפתרון
בדוגמא הראשונה הבאנו את הפתרון
"נס" שהמשמעות הראשונה היא "ברח" והשניה "דגל" .
אפשר לשים לב שאופן הביטוי והניקוד של המילה "נס" אינו זהה בשתי
המשמעויות, למרות שהכתיב (האותיות) זהות. למרות חוסר זהות בביטוי ושמיעת המילה –
ההגדרה והפתרון לגיטימיות (מותרות). הבסיס לזהות המאפשר את קיום ה- "תרתי
משמע" הוא הכתיב, דהיינו: זהות באותיות המרכיבות את המילה בשתי
המשמעויות. לכלל הנ"ל יש חריגים שאודותיהם אסביר בהמשך.
הצבת תנאים וסייגים
לקיום "תרתי משמע"
א. קריאת הפתרון משמאל
לימין (מהסוף להתחלה):
למשל : הפתרון "אב" ,
משמעות א' –חודש עברי,
משמעות ב' – (משמאל לימין) "הגיע" (בא),
הגדרה אפשרית : חודש עברי חזר והגיע (2).
המילה "חזר" מהווה רמז כי יש לקרוא את הפתרון של "חודש עברי" (אב) משמאל לימין כדי לקבל "הגיע" (בא). מילות רמז דומות למילה "חזר" יכולות להיות: שב, מנגד, מול, בחזרה, משמאל, (וגם "מלמטה" אם ההגדרה מתייחסת למילה למילה מסוג "מאונך" בתשבץ).
למשל : הפתרון "אב" ,
משמעות א' –חודש עברי,
משמעות ב' – (משמאל לימין) "הגיע" (בא),
הגדרה אפשרית : חודש עברי חזר והגיע (2).
המילה "חזר" מהווה רמז כי יש לקרוא את הפתרון של "חודש עברי" (אב) משמאל לימין כדי לקבל "הגיע" (בא). מילות רמז דומות למילה "חזר" יכולות להיות: שב, מנגד, מול, בחזרה, משמאל, (וגם "מלמטה" אם ההגדרה מתייחסת למילה למילה מסוג "מאונך" בתשבץ).
ב. הגדרה מבוססת על
"שמיעה"
לעתים יש הגדרות ששתי המשמעויות בהן אינן
נכתבות באותן אותיות אבל נשמעות זהות. למשל:
הפתרון: "קח"
משמעות א' – טול,
משמעות ב' (שמיעה) –מפלגה אסורה – "כך" ,
הגדרה אפשרית: טול מפלגה אסורה (ש, 2).
בסוגריים מצויינת האות "ש" שמהווה רמז כי ההגדרה מבוססת על "שמיעה" וכן הספרה "2" לציון מספר האותיות בפתרון.
משמעות א' – טול,
משמעות ב' (שמיעה) –מפלגה אסורה – "כך" ,
הגדרה אפשרית: טול מפלגה אסורה (ש, 2).
בסוגריים מצויינת האות "ש" שמהווה רמז כי ההגדרה מבוססת על "שמיעה" וכן הספרה "2" לציון מספר האותיות בפתרון.
ג. הגדרה מבוססת על
שינוי סדר אקראי של האותיות
ההגדרה בנויה באופן זה: בחלק אחד של ההגדרה
מוגדרת המילה המהווה את הפתרון. בחלק שני מוגדרת מילה אחרת באותו מספר אותיות אבל
בסדר שונה של אותיות הפתרון.
סוג זה של הגדרות קיים כשהפתרון הוא מילה
בת 3 אותיות לפחות.
למשל: המילה "טוב" יכולה להשתנות
באותו מספר אותיות ובשימוש באותן האותיות בסדר שונה למילה "טבו".
הגדרה אפשרית: ערב טוב למשרד רישום הקרקעות. הפתרון "טבו".
הגדרה אפשרית: ערב טוב למשרד רישום הקרקעות. הפתרון "טבו".
חייבים בהגדרה כזו לרמוז על אפשרות שינוי
סדר אותיות ולכן בהגדרה הנ"ל המילה "ערב" יכולה להיות במשמעות:
ערבב, שנה, טרוף.
ד. שימוש בראשי תיבות
ניתן לכתוב הגדרה הכוללת במשמעות אחת מילה
שנכתבת בראשי תיבות, ובמשמעות שניה מילה הנכתבת כרגיל.
למשל: הפתרון: "נם" ,
משמעות ראשונה – ישן,
משמעות שניה: נגד מטוסים (בראשי תיבות = נם)
הגדרה אפשרית: ישן נגד מטוסים (2) .
המשמעות השניה "נגד מטוסים" מבוטאת בפתרון כראשי תיבות אבל נכתבת בפתרון התשבץ ללא הגרשיים הנדרשים בדרך כלל.
למשל: הפתרון: "נם" ,
משמעות ראשונה – ישן,
משמעות שניה: נגד מטוסים (בראשי תיבות = נם)
הגדרה אפשרית: ישן נגד מטוסים (2) .
המשמעות השניה "נגד מטוסים" מבוטאת בפתרון כראשי תיבות אבל נכתבת בפתרון התשבץ ללא הגרשיים הנדרשים בדרך כלל.
כללים להגדרות כשהפתרון כולל 3 אותיות
ויותר
הכללים שציינו עד כה טובים גם לגבי פתרון
המהווה מילה של 3 אותיות, אבל קיימות אפשרויות נוספות להגדרה של מילה בת 3 אותיות
או יותר.
פיצול אותיות במילה
אחת לצורך הגדרת המילה
א. למשל הפתרון "דבר" , משמעות א' – עתון עבר, משמעות ב' –דלת למועדון שתיה.
הגדרה אפשרית: דלת למועדון שתיה (מובילה ל)עתון עבר (3).
הסבר: המילה "דלת" בהגדרה הופכת בפתרון לאות "ד" והחלק הבא של המילה "בר" מוגדר כ "מועדון שתיה". המילה בהגדרה "מובילה ל-" היא מילה ואות נוספת לקישור בלבד כדי לתת משמעות הגיונית למשפט. דוגמא זו מראה לנו שיש אפשרות להגדיר גם אות בודדת כאשר היא חלק ממילה.
הגדרה אפשרית: דלת למועדון שתיה (מובילה ל)עתון עבר (3).
הסבר: המילה "דלת" בהגדרה הופכת בפתרון לאות "ד" והחלק הבא של המילה "בר" מוגדר כ "מועדון שתיה". המילה בהגדרה "מובילה ל-" היא מילה ואות נוספת לקישור בלבד כדי לתת משמעות הגיונית למשפט. דוגמא זו מראה לנו שיש אפשרות להגדיר גם אות בודדת כאשר היא חלק ממילה.
ב. במילים בנות 4 אותיות או יותר אפשר
להגדיר את הפתרון כאשר במשמעות אחת נפצל את המילה לשתי הברות בנות שתי אותיות.
למשל: הפתרון:
"מדבר" , משמעות ראשונה – צין למשל, משמעות שניה – מכשיר לבדיקת כמות התבואה.
הגדרה אפשרית: צין למשל יכול לבדוק את כמות התבואה
הגדרה אפשרית: צין למשל יכול לבדוק את כמות התבואה
להלן רשימת אותיות
בודדות ודוגמאות להגדרת אות בודדת.
א – אלף, ראשונה, מפא"י , לפני הבית
ב – בית
ג – יפית, אחריב (אחרי-ב), אחרי הבית, גמל,
אישור מחלה, אישור צבאי
ד – דלת, לפניה(לפני-ה),
ה – לפניו, הידיעה, אדוני
ו – קרס
* , וו, אחריה, החיבור (* המילה "קרס"
שמשמעותה גם "וו" אינה רצויה בשימוש להגדרת האות "ו" כיון
שהיא מצריכה שלב נוסף של שינוי המילה "קרס" ל – "וו". מתייחסת
בכך לסוג הגדרות המאופיינות כ"דו – שלביות" שלא רצוי להשתמש בהן בהדרכה
למתחילים).
ז – אחריו, זין , זכר (קיצור ל"זכר"
הוא האות "ז" המקובל במילוי טפסים)
ח – חבר (האות ח' מהווה לעיתים קיצור של
המילה "חבר")
ט – טוב ( ט' מהווה קיצור של
"טוב" בציוני מבחנים למשל)
י – מנין, עשר, יוד, לפניך , יהודה
מהשב"כ (שימוש באות ראשונה של השם הפרטים לזיהוי איש שב"כ שאסור לפרסם
את שמו המלא)
כ – כף, כמו
ל – תלמיד, למד, (מקובל בבתי ספר לנהיגה
המציבים את האות "ל" בפרסומיהם), לפנים
מ – מספיק (מ' מהווה קיצור של ציון), מלא
(קיצור של כתיב מלא), מלך (קיצור בשחמט)
נ – נכשל (קיצור של הערכת מבחן) , אחרים (אחרי-ם),
ס – אין, אפס (בגלל צורת האות הדומה לספרה
אפס)
ע – עין, הלל,
פ – פה
צ – צדיק, אחריף, צריח (קיצור בשחמט),
ציונים כלליים (אות המפלגה בעבר)
ק – קוף, מפלגה קומוניסטית
ר – ריש, לקיש, רץ (קיצור בשחמט)
ש – בן-ציון, עי-ר (על יד "ר")
ת – אחריש, אחרונה, תו
רשימת הגדרות חלקית
לצמדי אותיות
אד – גורדון
אב – יהושע
חנ – ביאליק
פו – דב
או – הנרי
קו – אתלט
דו – ראשון, תו, צמד
שו – מחזאי
דר – דוקטור, אילן
נו – דוקטור
ים – בירה
ממ – מחליף
אס – נקניק, אבוקדו, קלף
סט – ספרדי (קיצור של ראשי תיבות
"ספרדי טהור")
די – נסיכה, אות לועזית
אן – נסיכה, מלכה
שם – בן צדיק
אופי הגדרות
הגדרות למילה או חלק מהמילה מבוססות על כמה
מאפיינים של ההגדרה (כפי שנראה גם בדוגמאות שלמעלה)
א. מילים נרדפות . למשל:
אד = הבל
אגם = ימה
עין = מעין
אף = גם
ב. מילות הסבר. למשל :
גב = אחורי הגוף
עין = איבר ראיה
שיער = צומח בגוף
ג. בחירה בין כמה סוגים של אפשרויות
מתאימות. למשל:
חוש = ריח למשל . במקרים של כמה אפשרויות לפתרון יש להוסיף בהגדרה את המילה
"למשל" (אם כי יש מחברי תשבצים הנוטים להשמיט את המילה "למשל"
)
תפוז = פרי למשל.
טורף = תן למשל
אות מגדירה מילה
ראינו לעיל כי יש מילים המגדירות אות. למשל
המילה "יוד" יכולה להגדיר את האות "י" . אציג להלן את האפשרות
ההפוכה, דהיינו אות מגדירה מילה.
האות בהגדרה: "י"
המילה בחלק מהפתרון: "יוד"
דוגמה להגדרה אפשרית: "ילחם על העיר
הבצורה הקדומה". (הגדרה זו לא חוברה על ידי ואודה למחבר ההגדרה שיוסיף את שמו
ויקבל את ה"קרדיט")
פתרון: יודפת
הסבר: האות "י" במילה
"ילחם" מגדירה את חלק המילה "יוד" בפתרון, חלק המילה
"לחם" במילה "ילחם" מגדיר את חלק המילה "פת" בפתרון
. ביחד יוד-פת = יודפת
דוגמא נוספת: האות בהגדרה – "ט"
המילה בחלק מהפתרון – "טית"
דוגמא להגדרה אפשרית: גנט היא תכליתית
(6)
הפתרון: פרקטית
הסבר: ההגדרה "גן" שהיא חלק
מהמילה "גנט" - פתרונה –
"פרק" , האות "ט" בהגדרה = "טית" בחלק מהפתרון.
הפתרון : פרק-טית = פרקטית.
(המשך יבוא)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה